העשור השלישי

01/08/2011

מאת סיון חדד

העשור השלישי




 ההשקעה בדור הצעיר בשנות ה60- נתנה פרותיה בשנות ה70-, כאשר דור חדש של שחקנים נחל הישגים בינלאומיים שהאפילו על אלה של קודמיו, בסיוע לא מבוטל של עולים מוכשרים מברית המועצות.
עשור שלישי - קליטת עלייה
 

 

ההשקעה בדור הצעיר בשנות ה60- נתנה פרותיה בשנות ה70-, כאשר דור חדש של שחקנים נחל הישגים בינלאומיים שהאפילו על אלה של קודמיו, בסיוע לא מבוטל של עולים מוכשרים מברית המועצות.

 

מספר מועדוני השחמט בארץ גדל באופן משמעותי, ועמו גם מספר הקבוצות המשתתפות בליגה ומספר השחקנים הצעירים הלומדים שחמט. איגוד השחמט מוסיף מסגרות תחרותיות כמו אליפות הארץ הפתוחה, אליפות הארץ ליחידים ולקבוצות עד גיל 14 ומנהיג מערכת דירוג של "מד-כושר" העתידה להקיף את כל שחקני השחמט בארץ.

 

במשחקי הליגה ממשיכה לשלוט קבוצת אס"א אוניברסיטת תל-אביב, כאשר רק אס"א טכניון חיפה מסוגלת לקרוא עליה תגר ולהסיר ממנה את הכתר שלוש פעמים.

 

תנופת התחרויות הבינלאומיות בארץ נמשכת, כאשר גולת הכותרת היא אולימפיאדת השחמט השניה בישראל - חיפה 1976. הפעם נעדרו, מסיבות פוליטיות, מדינות הגוש המזרחי, והדבר דווקא מסייע לנבחרת הנשים של ישראל לרשום הישג היסטורי ולזכות במדליית הזהב. בשנת 1970 התכבדה העיר חיפה גם באירוח אולימפיאדת הסטודנטים.

 

במחצית הראשונה של שנות ה70- זוכה השחמט הישראלי לתגבורת רצינית של רבי-אמנים ואמנים עולים מברית המועצות. הדמות הבולטת ביותר היא אלה קושניר, סגנית אלופת העולם לנשים! אלה מובילה את נבחרת ישראל לנשים למדליית הזהב, מנסה כוחה פעם נוספת ללא הצלחה בכיבוש התואר העולמי האישי, ולאחר מכן נעלמת מזירת השחמט.

את נבחרת הנשים המצטיינת השלימו עוד שלוש אמניות עולות חדשות: לובה קריסטול, ששלטה ללא עוררין בשחמט הנשי לאחר פרישת קושניר וזכתה ב5- תוארי אלופת הארץ, ולאחר מכן המירה את השחמט התחרותי בשחמט בהתכתבות וזכתה בשתי אליפויות עולם לנשים בתחום זה; אולגה פודרז'נסקיה, פעמיים אלופת ישראל בשנות ה70-, ולאה נודלמן.

 

בין הגברים מגיעים לישראל מספר רבי-אמנים מברית המועצות. חלקם עוזבים תוך זמן קצר. שניים שכן נקלטים הם ולדימיר ליברזון ורומן ג'ינג'יחשווילי, שני שחקני צמרת עולמיים, אשר זוכים כל אחד בתואר אלוף ישראל ולאחר מכן מובילים בהצלחה את נבחרת ישראל לגדול הישגיה בתולדות האולימפיאדות, מקום חמישי בבואנוס-איירס 1978.

יתר חברי הנבחרת הם ילידי הארץ – האמנים הבינלאומיים המנוסים שמעון כגן ויעקב בליימן, והצעירים המצטיינים נתן בירנבוים ויהודה גרינפלד.

עולה חדש אחר, שהגיע בשנות ה70-, והטביע חותם עמוק על השחמט הישראלי מבלי להזיז אפילו כלי אחד, הוא קפטן נבחרת הנשים הזוכה ב1976-, אליהו לבנט, שעוד בלנינגרד נודע כמארגן בולט. לבנט מגיע לבירת הנגב ומקים שם מועדון שחמט חדש, המתחיל את דרכו בליגה ג'. תוך זמן קצר יחסית חולף המועדון הבאר-שבעי על פני כל מתחריו ונהפך למועדון האיכותי בישראל, וכיום מחזיקה העיר באר-שבע בשיא עולמי של מספר רבי-אמנים בשחמט יחסית לגודל האוכלוסייה.

במרכז הארץ הוביל בטיפוח הנוער מועדון השחמט של פתח-תקוה בניהולו של האמן דוד בן-ציון, אשר ב1976- זוכה חניכו ניר גרינברג בהישג חסר תקדים - אליפות העולם עד גיל 17, כאשר בין המתחרים גם גארי קספארוב בן ה13-. למרבה הפלא, ניר גרינברג הוא כיום חבר נבחרת ישראל דווקא בענף הברידג'. חניך אחר של מועדון  פתח-תקוה באותן שנים  - יהודה גרינפלד, עתיד להפוך לאלוף ישראל וחבר קבוע בנבחרת הלאומית, ולייצג את ישראל בהצלחה בתחרויות הבין-אזורית בשנים 1979 ו- 1987.