ראיון עם ענת דולב רשת ב' – קול ישראל 10.6.15

ענף השחמט בישראל נמצא בפריחה הדבר בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בהישגים של שחמטאים כמו בוריס גלפנד שהגיע לגמר אליפות העולם. אבל במיוחד בכניסה מאסיבית של הנוער לתחום הזה, מה שמסמל עתיד ורוד יותר למשחק המלכים הוותיק.

איגוד השחמט מעריך כי בישראל יש כמאה אלף שחקנים פעילים, פי שניים מלפני עשור.

מה הסיבה לכך ולמה כדאי להכניס את השחמט כמקצוע מן המניין בבית הספר?

ראיון עם משה שלו יושב ראש איגוד השחמט הישראלי:

ענת: מה מיוחד כל כך במשחק השחמט שמצליח לרתק כל כך הרבה אנשים וכל כך הרבה גאונים לאורך כל כך הרבה שנים?

משה: שחמט קיים כבר שלושת אלפים שנה, זה שילוב של מוח, ספורט, קבלת החלטות ועוד. יש בו המון דברים.

שר החינוך בנט מדבר על הסיבות לכך שיש ירידה בניגשים לבגרות  בחמש יחידות מתמטיקה.

אנחנו בדקנו נתון מאוד פשוט, רוב השחמטאים, ויש בערך 1,500 ילדים ונוער שלומדים שחמט ואף מדורגים, כולם למדו מתמטיקה חמש יחידות.

ענת: גם ישראלים משחקים? כי אנחנו נוטים לשייך את המשחק הזה לעולים מרוסיה.

משה: לא, הסטיגמה הזאת מתה כבר מזמן. יש היום אלפי ילדים, צברים, שנולדו בארץ, מכל הסוגים.

ענת: נדמה שהמשחק הזה באופיו מנוגד לאופי הישראלי. המשחק דורש חשיבה לטווח ארוך, תכנון, דחיית סיפוקים, והישראלים אוהבים סיפוקים מידיים, עכשיו ומייד, ונוהגים הרבה באלתורים ופחות בתכנונים.

משה: לא מדויק, אם אתה מתחיל ללמוד שחמט מגיל צעיר, אנחנו מתחילים ללמד את המשחק בגני ילדים, ודווקא במקרים אלה ניתן ללמוד וללמד את השחמט וללמד את כל התכונות האלה שאמרת .

אנחנו עושים עכשיו פרויקט בשיתוף עם מפעל הפיס שנקרא: "שחמט לכל ילד", ב34 ישובים, בפריפריה, צברים מכל שכבות הגיל וממעמד סוציו אקונומי שונה. ערבים ויהודים לומדים שחמט. כמעט 4,000 ילדים רק בפרויקט הזה.

אני חושב שעוזי דיין יושב ראש מפעל הפיס עשה מעשה יפה.

ענת: האם המדינה תומכת בכם באיזושהי צורה?

משה: המדינה תומכת. אי אפשר להגיד שהמדינה לא תומכת, גם ראש הממשלה הבטיח לנו כספים בתקופה בה גלפנד התמודד על אליפות העולם.

ענת: והוא קיים או לא?

משה: קיבלנו כספים לראשונה לאליפות אירופה שהתקיימה בחודש מרץ בירושלים.

ענת: היה קשה להביא את האליפות לישראל?

משה: כן, היה קשה מכיוון שהיו חששות, בעיקר ביטחוניות, יש לנו קשרים ואהדה בעולם, יש לנו הישגי שחמט מרשימים ויכולת ארגונית, והצלחנו לשכנע את כל ראשי הארגונים האירופאים שזה המקום, במדינת ישראל, בירושלים, לקיים את התחרות הזאת. וכמובן שעם עזרתם של מספר חברים כמו לשכת ראש הממשלה, שעזרו לנו מאוד.

ענת: אבל האם יש תקציב קבוע שמועבר מהמדינה לאיגוד השחמט?

משה: לא, אין לנו תקציב כזה. יש לנו תקציב ממשרד התרבות והספורט שהוא קצת מצחיק בגדול, והוא מגיע ל200,000 ₪ לשנה.

ענת: כן, זה טיפה בים. כמה אתם צריכים?

משה: אנחנו צריכים לגייס תרומות, יהודים בכל העולם רואים בזה כמשחק יהודי חשוב ולכן הם עוזרים לנו.

בשנתיים האחרונות הצלחנו לגייס קרוב למיליון שקלים. אנחנו עושים שני פרויקטים מדהימים: אמץ אלוף והאלוף הבא שבו לומדים הילדים המוכשרים ביותר במדינת ישראל. ולראייה מכך אביטל בורוחובסקי, אלוף הנוער 2015 עד גיל 18, כמו כן אנסטסיה וולר – אלופת אירופה עד גיל עשר. זוהי התוצאה מההשקעה הקטנה הזאת  ביחס לכל מה שאנחנו עושים בספורט. אין לנו צורך במתקנים גדולים, סך הכל אנחנו צריכים להשקיע בילדים.

ענת: לוח ושעון.

משה: לוח, שעון והרבה שכל. כנראה שיש משהו בגן היהודי  שאנחנו מצטיינים בו.

ענת: אני רוצה לדעת כמה כסף אתם צריכים לקבל מהמדינה כדי לקיים את כל שלל הפעילויות והפרויקטים שלכם. תגיד עכשיו, זה הזמן כי יש לנו שרה חדשה.

משה: אנחנו רוצים להכניס שחמט כחלק בלתי נפרד מלימודי הליבה של לימודים כתות ב' כדי לתת להם את האפשרות הזאת. אני לא יודע להגיד כמה זה יעלה וכמה ירצו לעשות את זה.  אבל כדי לקדם  באמת את הנוער הטוב ביותר, את הטופ של הטופ שלנו, החישוב הוא בערך 3  מיליון שקל לשנה.

ענת: זה לא נורא, אפשר למצוא את זה. זה אתגר לשרת התרבות והספורט החדשה וגם לשר החינוך.

איזה תכונות צריך שחמטאי טוב? שחמטאי אלוף?

משה: התמדה. חשיבה אסטרטגית. טקטית. להיות קצת ממזר. כוח. גם כוח פיזי. תחרות שחמט דורשת גם הרבה כוח פיזי. כל שחמטאי מצטיין חייב לשמור על הכוח הפיזי שלו על מנת להתאמן וכולי.

יש לנו רק ילדים שלומדים במסגרות כמו שחמט לכל ילד של מפעל הפיס קרוב 40 אלף ילדים. הנה התשובה לכוח העולה של מדינת ישראל.

ענת: דיברת קודם על הגנום היהודי. דיברנו עכשיו על אלופי שחמט. איכשהו הם תמיד נראים קצת, בוא נגיד, משונים. מוזרים. בובי פישר הוא כמובן דוגמא קיצונית.

משה: לא, לא, לא. אני יכול לתת לך מאות דוגמאות הפוכות לבובי פישר. ברור שיש כאלה וכאלה אבל רוב האנשים הם מאוד אינטליגנטים, יש מחקרים בנושאים האלה.

ענת: זה שהם אינטליגנטים זה בטוח כי זה משחק שדורש אינטליגנציה גבוהה מאוד וראייה לטווח ארוך, אסטרטגיה וכולי.

משה: הם לא מוזרים. ההיפך. אני מכיר מעט מאוד אנשים מוזרים. רוב האנשים הם אנשים עם ראש ורגליים על הקרקע. מאוד חכמים, יודעים ונחושים. כל מי שמתמסר לעבודה שלו, בכל תחום שיהיה, נראה קצת מוזר. עברו הזמנים האלה שבשחמט התעסקו אנשים מוזרים.

ענת: אתה שלחת כרצון לתמיכה להכניס את השחמט לתכנית הלימודים מחקר ספרדי מדהים, מה הראה המחקר הזה לגבי ילדים שלמדו שחמט באופן קבוע?

משה: בספרד נחקק חוק שחייבים ללמוד שחמט בכתה ב', בלי יוצא מן הכלל. כי הם הגיעו למסקנה שהתפתחות הילד בגיל שמונה תשע, ההתפתחות שלו הרבה יותר טובה, חזקה. גם מבחינה קוגנטיבית, רגשית, הבנה של הדברים, היא הרבה יותר טובה.

ענת: ומבחינה חברתית?

משה: גם מבחינה חברתית. עשו השוואה בין כדורגל, כדורסל ושחמט. והמחקר בספרד מראה שמבחינה חברתית מי שמשחק שחמט יש לו את הקבוצה שלו, יש לו הרבה יותר בטחון, מאשר לילדים אחרים באותה שכבת גיל.

ענת: זה די מפתיע, אך זה בהחלט תומך בטיעון שלך. יהיה לנו אלוף עולם ישראלי?

משה: זה תלוי אם אני אקבל תקציבים. להגיד לך האם יש לנו פוטנציאל? כן! האם יש לנו ילדים המסוגלים להיות אלופים? כן. ישנה תחרות "צריח לבן בסוצ'י" , בית ספר של הכפר הירוק ש/יש בו מגמת שחמט – לראשונה במדינת ישראל, הם זכו כאלופי בתי ספר ולאחר מכן נסעו לייצג את בתי הספר בסוצ'י והיו מדורגים כמעט אחרונים בדירוג שלהם ולקחו מקום ראשון.  הנה תוצאה ישירה של השקעה מינימלית בתחום השחמט.

ענת: אז אנחנו יוצאים עם שתי מסקנות: א. שחמט הוא מעולה וב. כדאי להכניס את השחמט לתכנית הלימודים ובשביל זה אנחנו צריכים ככה:

ממשרד האוצר או ממשרד התרבות והספורט או ממשרד החינוך.

משה: בעיקר משרד החינוך. צריך להעביר תקנות. לנו יש את כל הבסיס, את כל התשתיות. יש לנו כל מה שאנחנו צריכים וזה הזמן.

ענת: אני מקווה שהשרים הרלוונטיים מאזינים לשיחתנו משה שלו, יושב ראש איגוד השחמט הישראלי. על הרנסנס שיש לתחום בשנים האחרונות.

משה: יש לי פגישה עם יושב ראש הכנסת ביום ראשון בנושא הזה.

ענת: בהצלחה.