אליהו לבנט ז"ל

איגוד השחמט ,על פעיליו הרבים, מרכין ראשו היום עם פטירתו של מייסד מועדון השחמט באר שבע מר אליהו לבנט ז"ל בגיל 89.






" מר השחמט של הדרום ", עלה לארץ ב1972 והקים את מועדון השחמט באר שבע ב1973. 

גידל אלפים רבים של שחמטאים שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר, אשר פיתח את השחמט בדרום הארץ והפך את מועדון השחמט ב"ש לאימפריה בקנה מידה בינלאומי. 

פעילותו של אליהו גם באיגוד סייעה לפיתוח תרבות השחמט בישראל במשך יותר מ- 4 עשורים.

הציבור הרחב מוזמן לחלוק לאליהו כבוד אחרון היום בשעה 19.00 בבית העלמין החדש בבאר שבע. יהיה זכרו ברוך.

חברו של אליהו מזה שנים רבות, לאון לדרמן כתב את הדברים הבאים: 


לחברי היקר : אזכור אותך תמיד  

עצוב , עצוב לי ואני משוכנע שכך חשים בקהילות השחמטאים בארץ ובמקומות רבים בעולם.

לוניה (קראתי לו ) – ברוסית לשני אנשים בעלי אותו שם פרטי קראו "טוזקה" וכך גם אנחנו פנינו אחד לשני במיליוני שיחות טלפון שניהלנו. הכרתי את אליהו בשנת 1968 (או 1969) כאשר השתתפתי באליפות ברה"מ לקבוצות סטודנטים לפי מדינות של ברה"מ שהתקיימה בעיר לנינגרד (היום סנט – פטרסבורג , אגב , לפני כחצי שנה העלינו עם רב אמן וויסר שהיינו באותה קבוצה רוסית, זכרונות וסיפורים על התנהלותנו בתחרות ואף אמרנו מספר מלים על הקשר שלנו עם לבנט ) . חברי הטוב רב אמן צשקובסקי ז"ל הכיר ביננו וציין כי הוא (אליהו) אחד האנשים החזקים במועדוני "ספרטק" ברוסיה ובבריה"מ בכלל .

 דרכינו נפרדו ונפגשנו שוב עם עלייתו ארצה בתחילת שנות ה- 70 כאשר הוא הציע לי להצטרף לקבוצת ב"ש בליגה . זהו סיפור של יהודי , ניצול שואה שעבר תקופה שנקראת "בלוקדה" – סגר ימי ויבשתי שהטילו הגרמנים על עיר לנינגרד והסביבה. ילד שבקושי שרד את המלחמה ושאף להגיע לישראל כדי להפיץ את משחק השחמט בפריפריה. אליהו ראה בכך שליחות חייו. 

לכן עם עלייתו ארצה הוא העדיף להתיישב בב"ש (למרות שקבל הצעות ממקומות רבים ובעיקר ממרכז הארץ). מה שהחל מחוג מאד מצומצם הפך למועדון הגדול ביותר בארץ.

תחילה שחקנו במקלט (כל פעם התלוננו על כאבי ראש) אך במהרה המועדון הלך והתרחב ובעזרת חובבי שחמט היקרים כמו בנצי כרמל ז"ל וזילברמן ז"ל ועוד התבסס במקומו הנוכחי .

מקבוצה אחת שהחלה את דרכה בליגה ג' גדל המועדון למעל- 40 קבוצות בכל הליגות. אני ממליץ לאילנה (מנהלת המועדון ) לארגן כנס בוגרי המועדון בכל הדרגות .

לאורך כל הדרך התייעצתי עמו לגבי המשך דרכי ואף כאשר נאלצתי בפועל לפרוש ממשחק פעיל , הפציר בי לוניה להמשיך לשחק ולו רק בליגה והיה דואג "להוציא " אותי למשחקים בשבת. זאת ועוד הוא דאג לרבים מתלמידיו כאשר בקש ממני לקבל לעבודה חלק מהם כולל משפחות שחמטאים של עליה של שנות ה- 90 .

אין ספק שרבים מתלמידיו חבים לו תודה ענקית כי הוא היה מדריך שחמט , אדם ונשמה והרבה יותר חבר מבוגר .

יהיה זכרו ברוך .