מה המשותף לדו-קרבות לאליפות העולם שהתקיימו בשנים 1995, 2012 ו-2013? לפחות שלושה דברים: בשלושתם השתתף אנאנד, בשלושתם ניצח הטוען לכתר (כל פעם היה זה מישהו אחר) בקרב הראשון שהוכרע ו...בשלושתם נכחתי.
באחד מימי אוקטובר 1995 קיבלתי באישון הלילה טלפון בהול מארצות הברית. על הקו הייתה ידידתי, השופטת הבינלאומית קרול ג'רקי. קרול כיהנה אז כשופטת הראשית בדו-קרב לאליפות העולם בין גארי קספארוב לבין וישוונתן אנאנד, שאורגן ע"י "איגוד השחמטאים המקצוענים" (PCA) בקומת התצפית של אחד ממגדלי התאומים בניו-יורק! "אלמוג!", אמרה בהתלהבות, "קח את המטוס הראשון לניו-יורק ובוא לראות היסטוריה שחמטית בהתהוותה!". אחרי מאבק שקול שבא לידי ביטוי בשמונה תוצאות תיקו ניצח אנאנד בקרב התשיעי, ונראה היה שהוא עומד לחולל סנסציה ולשמוט את כתר אלוף העולם (של PCA) מראשו של קספארוב. בלי לחשוב פעמיים (כמו שקורה לי פעמים רבות בשחמט וגם בחיים...) קניתי כרטיס ונסעתי לניו-יורק. אבל עד שהגעתי התהפכה הקערה על פיה – קספארוב ניצח בקרבות העשירי וה-11 ובסופו של דבר ניצח בדו-קרב כולו בתוצאה ½10 - ½7. אנאנד נאלץ להמתין עד שנת 2000 כדי לזכות בפעם הראשונה בתואר אלוף העולם (של FIDE).
אשתקד, בחודש מאי 2012, קרה סיפור דומה. די היססתי אם לנסוע למוסקבה כדי לצפות בדו-קרב בין אלוף העולם אנאנד לבין הטוען לכתר, מיודענו בוריס גלפנד. אולם המאבק השקול בין השניים, שהפעם בא לידי ביטוי בשש תוצאות תיקו, שכנע אותי שכדאי לי להיות שם אם וכאשר יוכתר גלפנד כאלוף העולם. ואכן, גלפנד ניצח במשחק השביעי, והנה או טו טו, כך חשבו רבים ואני בתוכם, יש לנו אלוף עולם ישראלי. אבל, כמו 17 שנה קודם לכן באה המציאות וטפחה על פנינו. אנאנד ניצח בקרב השמיני, הדו-קרב הסתיים בתיקו 6:6, ואלוף העולם שמר על תוארו לאחר שניצח בדוחק את יריבו בשלב המשחקים המהירים.
בעודי כותב שורות אלה מצ'נאי אשר בהודו, כמה שעות אחרי נצחונו של מגנוס קרלסן על אנאנד בקרב החמישי, אחרי ארבע תוצאות תיקו, צפה ועלתה במוחי השאלה האם יהיה מכנה משותף נוסף לשלושת הדו-קרבות, לאמור האם יתאושש אלוף העולם מהפסדו כבר במשחק העוקב? מאחר ואני מכהן כאן כסגן השופט הראשי ואמור לשמור על ניטראליות מוחלטת, לא אגלה לכם מה דעתי... העיקר שקרלסן לא יגלה את מה שסיפרתי לכם ולא ידרוש את החלפתי בטענה שאני מביא מזל רע לטוען לכתר...
הערת שוליים: ההיסטוריה השחמטית רוויה בסיפורי דו-קרבות, שהסתיימו במפלתם של השחקנים שבתחילת ההתמודדות הובילו בה. סיפור כזה הוא סיפורו של הדו-קרב הרשמי הראשון על אליפות העולם, שנערך בשנת 1886 בין וילהלם שטייניץ ויוהנס צוקרטורט בשלוש ערים בארה"ב: ניו יורק, סנט לואיס וניו אורלינס. המנצח היה אמור להיות הראשון שיזכה בעשרה ניצחונות (כשתוצאות התיקו לא נחשבות). בפעם הראשונה השתמשו בלוח הדגמה גדול שאליו הועברו המסעים לטובת הצופים. נוסף על כך שודר כל מסע בטלגרף לאירופה (כן, כבר אז!), שבה נמצאו רוב אוהדיו של צוקרטורט.
בסוף השלב הראשון בניו יורק הוביל צוקרטורט 1:4! בסנט לואיס היה שוויון עם ארבעה ניצחונות לכל צד. בניו אורלינס הצליח שטייניץ לצמצם את הפער ובתום הקרב ה-15 הוא אף הוביל 5:6. אז נשבר צוקרטורט, ומחמשת הקרבות הבאים הוא סיים אחד בתיקו והפסיד את ארבעת האחרים. שטייניץ ניצח 5:10 והיה לאלוף העולם הראשון. צוקרטורט חזר לאנגליה, שבור בגופו וברוחו ומת שנתיים לאחר מכן בגיל 46.
לו היה הדו-קרב מוגבל ל-12 קרבות בלבד כמו בימינו, יתכן שכל מהלך ההיסטוריה השחמטית היה שונה.
לא נותר לנו אלא להמתין:
(א) לניתוחו המפורט של רב-אמן רם סופר למשחק החמישי;
(ב) לתחילתו של המשחק השישי בשעה 11:30.
שידור ישיר של המשחק השישי : אנאנד - קרלסן
העמדה לאחר המסע ה 58 של השחור
האתרים לא עומדים בלחץ ! אם התמונה למטה לא עובדת:
נסו ללחוץ שם על DIRECT LINK
או הכנסו ללינק שונה , המתינו כמה שניות וזה יגיע...: אברהם קלדור