מאת: יואל תמנליס

בחודש יולי הקרוב יתקיים בירושלים פסטיבל השחמט השני לזכרו של עו"ד גדעון יפת. מי היה האיש? כיצד ניצלו חייו בזכות אהבתו לשחמט? מה הקשר שלו לאלוף ישראל הראשון בשחמט ד"ר מנחם אורן? וגם: מה בדיוק עומד להתרחש בפסטיבל?

עו"ד גדעון יפת שנפטר בירושלים בחודש מרץ 2013, נלחם במלחמת השחרור בקרבות על ירושלים ונעצר על ידי הבריטים.

זמן מה אחרי שנעצר פנה אביו ליצחק בן צבי, שהיה אז ראש הוועד הלאומי, ולימים נשיא המדינה, וביקש ממנו שיעשה כל שביכולתו כדי לשחרר את בנו גדעון. בן צבי טען שהוא לא יכול לעשות דבר בנושא, והסתפק בשאלה: "כמה בנים יש לך"? כשענה שיש לו שני בנים, אמר לו בן צבי: "תסתפק בבן השני".

את מה שלא הצליח בן צבי לעשות, עשה משחק השחמט: בשל אהבתו הגדולה לשחמט והידע הרב שלו בשפה האנגלית הוא התיידד בכלא ה"קישלה", בו היה עצור, עם קצין בריטי בכיר והם הרבו לשחק ביניהם שחמט. כשעמדו לשחרר אותו הנוהל הרגיל של הבריטים היה שהם פותחים את שערי הכלא ושולחים את האסירים לחופשי, אבל אז המון ערבי היה מחכה בחוץ ליהודים המשתחררים, עושה בהם לינץ' והורג אותם במקום. כתוצאה מאותה ידידות ביקש יפת מהקצין הבריטי שלא ישחרר אותו בשער הראשי, אלא שיסיע אותו במכוניתו לרובע היהודי וישחרר אותו שם. הקצין הג'נטלמן הסכים לבקשתו וכך בזכות אהבתו הגדולה למשחק השחמט ניצלו חייו של יפת.

הפסטיבל השני

חמישה חודשים אחרי מותו של יפת התקיימה בירושלים תחרות שחמט לזכרו. התחרות היתה מוצלחת ביותר והותירה "טעם של עוד". בחודש יולי הקרוב יתקיים, אם כן, "הפסטיבל השני לזכרו" שיכלול מגוון רחב של תחרויות ואירועים: תחרות ראשית, תחרות משנית א' ו-ב', תחרות חובבים, דו- קרב בשחמט מהיר בין רבי האמנים בוריס גלפנד ופטר סווידלר, משחק סימולטני עם רב אמן אלכסנדר חוזמן, גמר אליפות ישראל בפתרון בעיות, סמינר לשופטי שחמט והרצאה באנגלית לקהל הרחב של גלפנד וסווידלר.

דור ההמשך

גלעד יפת, בנו של גדעון, הוא מייסד ומנכ"ל של חברת המחשבים המצליחה מיי-הריטג' העוסקת בחקר המשפחה ואילנות יוחסין. גלעד הוא האיש העומד מאחורי הפסטיבל: תורם, יוזם וקובע את המסגרות והדמויות הפועלות, והכל על מנת להנציח את זכר אביו בצורה היעילה והמכובדת ביותר האפשרית.

באילו נסיבות החל אביך לשחק שחמט ועד כמה תפס המשחק מקום מרכזי בחייו, שאלנו השבוע את גלעד? 

"הוא למד את השחמט מאביו בגיל מוקדם יחסית. יש תמונות שלו כילד כשהוא לומד מתוך ספרים. אביו החשיב מאוד את השילוב של פיתוח הגוף והמוח ולכן לימד אותו שחמט, ומהר מאוד התלמיד עלה על רבו. השחמט היה מאוד מהותי בחייו גם באופן שבו הוא בחן אנשים. הוא החשיב את המשחק כדבר שמפתח את האינטלקט והסבלנות. אבי היה מחלק את העולם לשניים: אלה שיודעים שחמט ואלה שלא. כל אדם שהיה מגיע אלינו הביתה, הוא מיד היה מתעניין לגביו האם הוא משחק שחמט או לא. כך למשל, החברים של האחיות הגדולות שלי היו נמדדים לפי זה שהם שחקני שחמט או לא שחקני שחמט והיחס אליהם היה בהתאם".  

גדעון יפת משחק עם נכדיו (צילום פרטי)


אני מבין שהחלוקה המעניינת והמקורית הזו אף סייעה לו לבחור את בת זוגתו לחיים.

"אכן, בזכות אהבתו הגדולה לשחמט הוא בחר להתחתן דווקא עם אמא שלי. היא אמנם לא ידעה לשחק שחמט אבל הדוד שלה, אח של אמא שלה, היה אלוף ישראל הראשון בשחמט ד"ר מנחם אורן. ב-1951 הוא זכה באליפות הארץ ואבא שלי ממש העריץ אותו בשל כך. ומאחר והוא היה הדוד של אותה בחורה שאיתה הוא היה מיודד הוא החליט שרק איתה הוא רוצה להתחתן וכך היה".

עו"ד מפורסם

מיד אחרי מלחמת השחרור כשהיה בן 20 החליט יפת שהוא רוצה ללמוד משפטים. בארץ לא היו עדיין בתי ספר למשפטים. הבריטים לא הסכימו שהוא ילמד בלונדון. הם טענו שיש לו "תיק פלילי" אצלם כי הוא היה עצור כפעיל בהגנה. הוא נסע לפריז, למד משפטים ב"סורבון" והכיר שם גם מספר ערבים והתיידד איתם. כשהוא חזר לארץ הוא הקים משרד עורכי דין עצמאי שהתמקד בנישה של טיפול בלקוחות ערבים במזרח ירושלים. הוא דיבר פלסטינית שוטפת והפך לעורך הדין היהודי הראשון שטיפל באוכלוסיה זו. במהלך השנים היה לעו"ד מפורסם מאוד בעיר.  

בסוף שנות השישים כשהקריירה שלו היתה יותר מבוססת הוא הגדיל את נפח העיסוק בשחמט ועסק בכך, לפי עדות בנו גלעד, ממש כמה שעות מדי יום. "הוא היה שחקן חזק מאוד למרות שהיו חזקים ממנו", קובע גלעד. הוא ביקר בקביעות במועדוני השחמט בירושלים, שם נפגש והתיידד עם ד"ר אריה לייב מוהליבר, מאבות השחמט בארץ.  

האם אביך הנחיל את אהבת השחמט גם לילדיו ולנכדיו והאם אתה בעצמך גם משחק?

"אבי דחף אותי מאוד ורצה שגם אני אהיה שחקן שחמט. הוא שלח אותי בתור ילד לשחק במועדון תקוותנו אותו ניהל האמן אריה רוזנברג ז"ל. רוזנברג תרם המון לקידום השחמט בירושלים וארגן במשך שנים את אליפויות הנוער של ירושלים. אני השתתפתי בהן, ובאחת השנים אף הגעתי למקום השני. אבל באיזה שהוא שלב אכזבתי את אבי קשות ובערך בגיל 13 הפסקתי לשחק. הוא אמנם חשב שאני צריך להיות אלוף וזה צריך להיות הכיוון שלי בחיים, אבל אני חשבתי אחרת ובחרתי במחשבים. אמרתי לו ששחמט זה משחק ומחשבים זה עיסוק. הוא התווכח איתי אבל אני הפסקתי לשחק במשך 30 שנה. גם את נכדיו הוא עודד לשחק. ברגע שהם היו מגיעים אליו הביתה לוח השחמט היה נפתח והוא היה מאמן אותם. אף אחד לא יכול היה להתחמק. כל הנכדים למדו שחמט ואפילו שני בנים של אחותי זכו לפני מספר שנים באליפויות ילדים של העיר מודיעין. גם היום יש עוד כוכב עולה במשפחה פרי אימוניו של אבי כשאחד מנכדיו, אייל ביאליק, מצליח מאוד בתחרויות".

גדעון יפת מאמן את נכדיו (צילום פרטי)

וחזרת לשחק אחרי 30 שנה?

"כן. חזרתי בזכות אבי. הוא ביקש ממני שאשחק איתו וכדי לשמח אותו חזרתי לשחק. בשנתו האחרונה הייתי משחק איתו הרבה. כשהוא היה חולה מאוד התקיים הדו קרב בין גלפנד ואנאנד על אליפות העולם, באתי אליו וניתחנו ביחד את כל משחקי הדו קרב".   

עד מתי בריאותו אפשרה לו לשחק שחמט?

"ממש עד מספר ימים לפני מותו הוא המשיך לשחק. למעשה כשהגוף שלו כבר היה בקריסה, המוח שלו עבד היטב והוא עדיין יכול היה לשחק".

איך נולד הרעיון להנציח את זכרו בפסטיבל שחמט, היוזמה היא שלך?

"היוזמה היא משותפת שלי ושל מועדון ירו-שחמט. כפי שניתן להבין השחמט היה משהו מהותי ביותר בחייו של אבי, כשהוא נפטר חשבתי איך להנציח אותו והיה ברור שהדרך היא או באמצעות השחמט או באמצעות הספורט. או שניהם. כשהמועדון הירושלמי פנה אלינו כדי לגלגל רעיונות מה לעשות סביב הנושא, אחד הרעיונות שהם העלו היה שנקיים פסטיבל שחמט שנתי לזכרו. כבר בחודש מאי 2013, חודשיים אחרי מותו, סיכמנו על התחרות הראשונה שהתקיימה באוגוסט בהשתתפות 102 שחקנים בחלוקה לשלוש קטגוריות לפי דרגות שונות. האולם קושט בפרחים, הוקמה פינת הנצחה לזכרו של אבי. האירוע היה מאוד מוצלח ולכן החלטתי לקיים אותו שוב השנה. שמנו לנו למטרה שמספר השחקנים יוכפל. זה היעד שלנו השנה. וכדי לשדרג את האירוע כולו שוחחתי עם בוריס גלפנד שהסכים לקיים משחקי ראווה בשחמט מהיר. פניתי לאנאנד, ארוניאן וסווידלר והנושא הסתדר עם סווידלר, נגדו יתמודד גלפנד במסגרת הפסטיבל. אני בודק עכשיו אפשרויות שידור באינטרנט כדי ששחקנים מכל העולם יוכלו לצפות במשחקים. בכל מקרה, זו תהייה חגיגה לחובבי השחמט".  

אני מתרשם שהצלחתו של הפסטיבל מאוד חשובה לך.

"חשוב לי שאנשים יבואו, ישחקו, ייהנו, ויזכרו את אבא שלי. יחסית לשנה שעברה כמעט והכפלתי את קרן הפרסים. חבל שרק הוא יהיה חסר, כי אין לי ספק שהוא היה נהנה מאוד להשתתף בתחרות כזו".

לפרטים מלאים אודות פסטיבל השחמט השני לזכר גדעון יפת