ראשית כל, הבדיקה "הביטחונית" שעל שני המתמודדים לעבור טרם כניסתם לאולם התחרות לפני כל סיבוב, וזאת לאור ריבוי מקרי הרמאות (או לפחות תפיסת הרמאים...) בתחרויות שחמט בזמן האחרון.

הועדה המיוחדת שהוקמה לאחרונה ע"י פיד"ה כדי להילחם בתופעה, ושבראשה עומד סגן נשיא פיד"ה ישראל גלפר, החליטה שבכל התחרויות החשובות של האיגוד העולמי (ובמידת האפשר בכל תחרויות השחמט בכלל) יוטל על אחד השופטים התפקיד של בדיקת המשתתפים בגלאי מתכות (!) כדי לבלום את התופעה של הכנסת טלפונים ניידים ו/או אמצעים אלקטרוניים אחרים המאפשרים תקשורת ישירה או עקיפה עם תוכנות שחמט ו/או עם שחמטאים מחוץ לאולם התחרות.

בדו-קרב הנוכחי הוטלה החובה הזאת (ואולי דווקא הזכות) על כותב שורות אלה, אך עלי לציין ששני השחמטאים המהוללים שיתפו פעולה בחפץ לב כפי שמעידות התמונות הנדירות (רק צלמת אחת הורשתה לתעד את המעמד – רבת האמן אנסטסיה קרלוביץ, קצינת העיתונות של הדו-קרב).

האירוע השני עסק בשאלה האם לחצו השניים ידיים בטרם החל הקרב או לא.

בסרט הוידיאו של הסיבוב הראשון נראה הטוען לכתר קרלסן ממתין במקומו במשך כמה דקות לבואו של האלוף אנאנד, וכשזה האחרון מגיע הוא ניגש לשולחן ומבלי להעיף מבט ביריבו מתיישב במקומו וממתין לתחילת המשחק.

הפרשנים המלווים את הסרט מביעים את תמיהתם על התנהגותו של אנאנד ואינם מבינים כיצד זה אלוף העולם, הידוע בנימוסיו ובהליכותיו, אינו מתייחס כלל ליריבו.

אז מה באמת קרה? ובכן, מסתבר שדווקא אנאנד היה זה שהגיע ראשון לאולם התחרות! כמי שבדק אותו בכניסה (ר' לעיל...), אני יכול להעיד שוישי נכנס לאולם בשעה 14:40 והתיישב במקומו. קרלסן הגיע חמש דקות אחריו, השניים לחצו ידיים, אפילו בחום (!), וקרלסן התיישב במקומו שלו. אחרי שתיים שלוש דקות יצא אנאנד לחדר הסמוך, ורק אז (בשעה 14:50) החלו מצלמות הטלוויזיה בפעולתן!

עכשיו הכל ברור! השניים לא רבו, לא התווכחו, לא נעלבו. נהפוך הוא, עם תום הקרב (הקצר) הם נותרו באולם דקות ארוכות ודברו בלבביות על המשחק, וזה בדיוק הזמן להמתין לכתבתו של רב-אמן רם סופר, שיספר לנו באמת מה היה (או לא היה) במשחק...