משהו מוזר קורה בעיר צ'נאי שבדרום הודו. לפי מהלך המשחקים בדו-קרב על אליפות העולם בשחמט, בין האלוף הנוכחי וישוונתן אנאנד (הודו) לבין הטוען לכתר מגנוס קרלסן (נורווגיה), נראה כאילו השניים (בעצמם או ע"י מי מאנשיהם) ישבו מבעוד מועד ותכננו מראש את מתכונת הדו-קרב לכל פרטי פרטיה.

כמובן שאין אני מעלה בדעתי שכך באמת קרה, אבל איזה הסבר הגיוני אחר יכול להיות לעובדה שכל שני משחקים צמודים היוו כאילו קרב אחד, שבו התפתחו המשחקים והסתיימו באופן דומה להפליא?

כך, למשל, הסתיימו שני המשחקים הראשונים בתיקו לאחר חזרה על מסעים בשלב די מוקדם של המשחק. גם משחקים 4-3 הסתיימו בתיקו, אבל הפעם אחרי שש שעות של מאבק ארוך ומרתק, שהגיע כמעט עד "מלך נגד מלך". גם משחקים 6-5 היו ארוכים ומרתקים, אבל הפעם הם הסתיימו בניצחונות וירטואוזיים של קרלסן בסיום. התופעה חזרה ונשנתה גם בקרבות השביעי והשמיני, כשלאחר 33-32 מסעים נוצרה על הלוח עמדה של "תיקו מת", מבלי שבמהלך המשחקים הציב מי מהשחקנים בפני יריבו אתגר משמעותי כלשהו. נראה היה כאילו חתמו השניים על "הסכם לאי תוקפנות" בשני המשחקים האחרונים... אפילו הפתיחה הייתה זהה – 1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3. רב5 פו6 - הגנת ברלין בפתיחה הספרדית!

כשנשאל אנאנד במסיבת העיתונאים מדוע לא בחר במשחק השמיני, בפתיחה הסיציליאנית, הנחשבת לאגרסיבית יותר, השיב: "לא ידעתי מהן כוונותיו של קרלסן. גם בסיציליאנית אפשר להגיע לעמדות יבשות. אני מבין שזה תפקידי להחיות את הדו-קרב. אני מנסה."

את קרלסן אפשר להבין – כל תיקו מקרב אותו להשגת מטרתו – זכייה באליפות העולם. בארבעת הקרבות הנותרים עליו לצבור עוד נקודה וחצי בלבד. אולם הדילמה הניצבת בפני אנאנד היא אכזרית. מצד אחד – כל תיקו מרחיק מעליו את הכתר, אבל שומר על פער "סביר" של שתי נקודות לטובת יריבו, הנמצא במאה (!) נקודות מעליו בדירוג העולמי. מצד שני – אם ייקח סיכונים כדי לסגור את הפער – שהרי עליו לצבור שלוש נקודות באותם ארבעה קרבות רק כדי להשוות את התוצאה ולעבור לשלב שובר השוויון – הוא עלול לנחול תבוסה קשה עוד יותר עד כדי השפלה.

אם החליט אנאנד ללכת בדרך הראשונה, כלומר להשלים עם הפסדו בדו-קרב, אז כל מה שקרה בשני הקרבות האחרונים ברור לגמרי. אולם, אם הוא החליט על האפשרות השנייה, לנסות בכל זאת להילחם על תוארו, נשאלת השאלה: מדוע ויתר על ההזדמנות לעשות זאת מיד?

בהנחה שאנאנד אינו מייחל לנס, יש כמה תשובות אפשריות:

·        אנאנד היה צריך להשלים את התאוששותו משני ההפסדים הרצופים, לעבור עוד יום חופשי, ואז...

·        אנאנד מנסה "להרדים" את קרלסן ולגרום לו לחשוב שפניו ל"מקטרת השלום", ואז...

·        עוזריו של אנאנד עוד לא השלימו את הכנת החידושים התיאורטיים המפתיעים בהגנת ברלין (שעשויה להופיע עכשיו בכל משחק...).

·        כל התשובות נכונות...

על כל פנים, בתור סגן השופט הראשי בדו-קרב מן הראוי שאמנע מלחוות דעה באיזה דרך ייבחר אלוף העולם הנוכחי ללכת. אולם, מסופקני אם גם רבי האמנים החזקים ביותר (שעולים עלי ב-700 נקודות בדירוג העולמי...) יודעים כבר איך ינהג אנאנד בשליש השלישי והאחרון של הדו-קרב. יוצאים מכלל זה הם, אולי, עוזריו של וישי.

מחוץ ללוח השחמט, האירוע היחיד מאתמול הראוי לציון הוא בדיקת הסמים שנעשתה לשני השחקנים אחרי המשחק השמיני. קרלסן ואנאנד נתנו דגימות שתן לנציג של WADA (הסוכנות העולמית למלחמה בסמים) ועשו זאת ללא בעיות על פי מחויבותם לתקנון האליפות ולחוקת פיד"ה. לא שמישהו חושד בשניים שהם נוטלים סמים אסורים לחיזוק השרירים (אולי שרירי המוח...), אבל פיד"ה המוכר כאיגוד ספורט ע"י הועד האולימפי הבינלאומי, מחויב בשל כך לקוד WADA וחתום על אמנה שלפיה יש לערוך בדיקות סמים מדגמיות בכל אירועי השחמט החשובים בעולם. תוצאות הבדיקות אמורות להתפרסם בתוך 48 שעות.

היום שוב יום חופשי והדו-קרב יתחדש מחר (חמישי) בשעה 11:30 לפי שעון ישראל, כשקרלסן ישחק בכלים השחורים.