עד 30 ביוני 2009 היה בתוקף הסעיף הבא (12.2 ב') בחוקת השחמט של פיד"ה:

 אסור בהחלט להכניס טלפונים ניידים או כל כלי תקשורת אחר (לרבות ביפרים) לאולם המשחקים, אלא אם כן צוין אחרת על ידי שופט התחרות. באם צלצל טלפון נייד לשחקן בזמן המשחק הוא מפסיד את המשחק מיד. תוצאת יריבו תקבע על ידי השופט.

 ב-1 ביולי 2009 נכנסה לתוקפה מהדורה חדשה של חוקת השחמט, ובה תוקן הסעיף דלעיל (שמוספר עתה כ-12.3 ב') כדלקמן:

 ללא רשות מהשופט אסור לשחקן להכניס למקום המשחקים טלפון נייד או אמצעי אלקטרוני אחר לתקשורת, אלא אם כן הם כבויים לחלוטין. אם מכשיר כלשהו כזה ישמיע קול, יפסיד השחקן את הקרב.  עם זאת, אם היריב אינו יכול לנצח בקרב בסדרה כלשהי של מסעים רגילים, התוצאה שלו תהיה תיקו.

 ב-1 ביולי 2014, שוב עודכנה החוקה והסעיף האמור (הפעם 11.3 ב') אומר עתה כך:

         בעת משחק, אסור לשחקן להחזיק במקום המשחקים טלפון נייד ו/או

אמצעי תקשורת אלקטרוניים אחרים. אם הוכח ששחקן הביא מכשיר כזה

למקום המשחקים, הוא יפסיד. היריב ינצח. חוקי התחרות, יכולים לנקוב

בעונש אחר, חמור פחות.    

 בפועל הייתה זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ולכן נקבעו ע"י איגודים רבים (כולל האיגוד הישראלי) כל מיני הסדרים, לפיהם הותר לשחקנים להכניס את הטלפונים הניידים למקום המשחקים בתנאי שהם כבויים לחלוטין ובתנאי שהם הונחו בארון, מגירה או קופסה באחריותו של השופט או לפחות בתיקו הסגור של השחקן. הסדרים כאלה הם לכאורה בניגוד לחוקת השחמט, אולם אם השופט קובע (אפילו במשתמע) שאותם ארון, מגירה, קופסה או תיק אינם חלק מ"מקום המשחקים", אזי בצורה מתוחכמת (או מתחכמת, תלוי בעיני המתבונן) ניתן "לחיות" עם ההסדרים האלה. פתרון מתפלפל מעין זה עלול להיראות נלעג בעיני שופטים ושחקנים, אך בניסוח הקיים של החוקה אין פתרון חוקי טוב ממנו.

 במצב עניינים זה הבעתי את דעתי, שעל פי החוקה החדשה, העבירה שעליה יש לפסוק הפסד באופן אוטומאטי (אם לא נקבע עונש אחר, חמור פחות, בתקנון התחרות) היא הכנסת המכשיר למקום המשחקים ללא רשות מהשופט ולאו דווקא צלצול או קול אחר אחר הנובע ממנו (במיוחד אם המכשיר נמצא באחריותו של השופט). כמובן שאם הטלפון מצלצל זו עבירה, אבל בניגוד לחוקה הקודמת, אין היא מחייבת פסיקת הפסד אוטומאטית. בבואו לקבוע את העונש על עבירה זו (כמו גם לגבי עבירות  אחרות שאינן גוררות עונש אוטומאטי) על השופט להפעיל את שיקול דעתו ולקחת בחשבון באיזו מידה הפריע הצלצול, או הצפצוף, או הצליל או כל רעש אחר לשחקנים האחרים. ישנן עבירות חמורות יותר מצלצול טלפון על שולחן שופט התחרות (כמו, למשל כששחקן מדבר עם מאן דהו – אפילו אם זה רק על  "מזג האוויר"), שבגינן רוב השופטים לא מטילים שום עונש, אפילו לא אזהרה, קל וחומר הפסד.

 יחד עם זאת, מינהלת הליגה החליטה שבעונת המשחקים 2015 נותר בעינו עונש ההפסד האוטומאטי על  צלצול טלפון.

                                                          אלמוג בורשטיין, שופט בינלאומי