וכעת לנושא השחמט. בגיל 12 אהוד לימד אותי שחמט.שיחקנו רבות אחד מול השני, וכעבור שנה פסענו שנינו,אחוזי התרגשות וחרדת קודש, לכיוון בית ההסתדרות ברמת גן, שם נרשמנו כחברים במועדון השחמט של רמת גן. מזכיר המועדון דאז היה דב (טומי) פורת ז"ל,שהיה חבר קרוב של שנינו, ונפל כעבור תשע שנים במלחמת ששת הימים (אחיו,דני פורת יבדל"א, מילא את מקומו בהמשך בהצלחה מרובה). אהוד ואני התקדמנו יפה והשתתפנו בתחרויות רבות.אהוד הדהים את קהיליית השחמט כאשר זכה באליפות רמת גן לבוגרים,1962, והוא בן 16 וחצי (!!). בהמשך שיחקנו, בנוסף לתחרויות רגילות ותחרויות בזק, גם בליגה הלאומית בקבוצת הפועל רמת גן. ב-1971/72 קיבלנו תואר אמן שחמט.ראוי לציין את השתתפותו באליפויות צה"ל,בהן תמיד הגיע למקום בצמרת, אבל את שאיפתו להיות אלוף צה"ל בשחמט לא הגשים(משתתפי התחרויות, ואני בתוכם, נהגנו להתבדח: איזה תואר יבוא קודם - אהוד גרוס אלוף צה"ל או אהוד גרוס אלוף בצה"ל...). כמה שנים לפני סוף המילניום אהוד "הוריד הילוך". הוא היה אמנם חבר במועדון השחמט של כפר סבא, בהנהלתו של עמירם קפלן (אף הוא ידיד של שנינו), אבל מיעט בפעילות.הוא שיחק בשורות המועדון בליגה הלאומית ב-1998,בליגה א' ב-2011 ובליגה הארצית ב-2017.כמו כן שיחק שם במספר תחרויות בתחילת העשור הקודם.

אבל לצד השתתפותו בתחרויות, מילא אהוד תפקידים ניהוליים נכבדים במסגרת השחמט.הוא היה חבר בהנהלת האיגוד הישראלי לשחמט, ניהל את תחרות הנשים במסגרת אולימפיאדת 1976 שנערכה בחיפה, ואולי גולת הכותרת - הוא היה מנכ"ל אקדמיית קספארוב לשחמט.

בשנתיים האחרונות התמודד אהוד באומץ ובגבורה במחלה קשה, עד שעצם את עיניו לנצח. בתור מי שהייתה לו הזכות הגדולה להיות חברו במשך שנים רבות,והכירו היטב, אני יכול להעיד ממקור ראשון: איבדנו אדם דגול ויקר, מלח הארץ. אנחנו, משפחתו ,קרוביו, חבריו ומיודעיו הרבים, מרכינים ראש בענווה וביגון, ואומרים לך,אהוד: נוח בשלום על משכבך. יהי זכרך ברוך!!