אני מביאים דברים לזכרו כפי שכתב אמש אביב בושינסקי:

בצער רב שמעתי על לכתו של ידידי יגאל לוטן. מתברר שהוא נפרד מאיתנו כבר לפני כמה וכמה ימים אבל הצניעות שאפיינה אותו בחייו כנראה ליוותה אותו גם במותו. בשקט בשקט. מבלי שכולם ידעו.

תקופת פעילותו באיגוד תזכר כתור הזהב של השחמט הישראלי. ענף שקצר אז הישגים בלתי נתפסים:

מדלית כסף באולימפיאדת השחמט וכמעט אלוף עולם אחד.

תחת שרביטו של יגאל התקיימו כאן תחרויות בינלאומיות מהמעלה הראשונה. זכיתי להיות לצד יגאל, כיו׳ר האיגוד כששברנו את שיא גינס במשחק סימולטני (רב אמן אליק גרשון שיחק כנגד 523 שחקנים בכיכר רבין, ת׳א במשך למעלה מ24 שעות) וכשהנהגנו, בפעם הראשונה בעולם(!) את אליפות העולם למשחק בזק (ראשון לציון, 2006). מאז אליפות העולם בבזק הפכה לאחת התחרויות האטרקטיביות בשחמט.

יגאל ז"ל הצליח להחדיר את השחמט כמקצוע בתכנית הלימודים בבתי הספר.

בשאר הזמן הוא חצב בסלע. פשוטו כמשמעו. הכל כדי להגדיל את התקציבים לענף שהוא אהב בכל רמ׳ח אבריו.

היה לי העונג לעבוד עם אדם ישר, חדור מטרה ושאינו מתכופף. כזה הוא יגאל:

חייל- ואפילו אל׳מ. שמר על האיגוד כמו טנקיסט בצריח רץ למרחקים ארוכים - עד לבנק האירופי או השופט העליון תיאודור אור. לא הייתה משבצת שפיספס כיאה למלכה ומבחינתי הוא היה המלך המנכ"ל הבלתי מעורער.

עכשיו יגאל פרש לעולם שכולו טוב. לך לשלום יגאל ותעשה להם - הרבה יותר טוב.