מאת רם סופר

גדול מחברי בעיות השחמט של ישראל, אורי אבנר, שהיה גם אמן שחמט בעל שיעור קומה שנחל הצלחות רבות בשחמט התחרותי וכיהן במהלך השנים בתפקידים חשובים רבים בשחמט הישראלי והעולמי, הלך השבוע לעולמו בגיל 73. כתבה זו מנסה לסקור באופן תמציתי את פועלו והישגיו בתחום השחמט.

אורי אבנר ז"ל נולד ב-13 בינואר 1941 בפתח תקווה, והחל לשחק שחמט בצעירותו. בגיל 12 כבר חיבר את בעיית השחמט הראשונה שלו, וכעבור שנתיים כבר זכה לציון כבוד בתחרות לחיבור בעיות שחמט בהולנד.

בגיל 17 החליט אבנר לזנוח (זמנית) את תחום הקומפוזיציה השחמטית והתרכז במשך כ-20 שנה בקרב התחרותי. זאת במקביל לרכישת השכלה אקדמית. אבנר היה פסיכולוג קליני במקצועו, אולם משחק השחמט היה ונותר אהבתו הגדולה.

ההצלחות התחרותיות לא איחרו לבוא. ב-1961 היה אורי אבנר אלוף צה"ל. כעבור שנה הגן על תוארו וזכה גם בתואר אלוף תל אביב. ב-1964 צורף לנבחרת ישראל לאולימפיאדת הסטודנטים (תחרות מסורתית שהתקיימה עד שנות השמונים של המאה הקודמת) בקרקוב, פולין. וסייע לנבחרתנו להגיע למקום השביעי עם תוצאה של 6.5 מ-11 בלוח השלישי.

כעבור שנה ברומניה השיג אבנר תוצאה פחות טובה בלוח השלישי, אבל נבחרתנו זכתה לגדול הישגיה (מקום שני ומדליית כסף) בזכות תוצאותיהם האדירות של יעקב בליימן ושמעון כגן בלוחות השני והרביעי. הופעתו השלישית והאחרונה של אבנר במסגרת זו הייתה בשוודיה 1966 עם תוצאה מצוינת של 8 מ-11 בלוח הרביעי.

בעקבות הישגים אלה נמנה אורי אבנר עם צמרת השחמטאים בישראל בשנות ה-60 וה-70, הופיע באופן קבוע בליגה הלאומית בשורות מועדון אס"א אוניברסיטת תל אביב והיה שותף לזכיותיה הרבות באליפות המדינה לקבוצות. הוא השתתף פעם אחת בגמר אליפות ישראל ב-1969 (מקום 10-5 עם 9 מ-16, 2 נקודות לאחר המנצח שמעון כגן), אך לא המשיך הלאה לנבחרת ישראל לבוגרים. לקראת סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת הוא חזר אל אהבת נעוריו והתמסר לחיבור בעיות שחמט.

עד מהרה התברר כי הצטיינותו של אבנר בתחום הקומפוזיציה השחמטית האפילה על הישגיו בקרב התחרותי. החל משנת 1979 ועד לפטירתו הוא זכה מדי שנה להישגים משמעותיים בתחרויות חיבור שונות וצבר עשרות פרסים.

אחת לכמה שנים נערכת אליפות העולם הקבוצתית בחיבור בעיות שחמט. מדובר באירוע הנמשך מספר שנים מרגע הכרזת התחרות ועד תום תהליך השיפוט והערעור. אבנר כיכב באליפות העולמית השנייה שנערכה בין השנים 1980 ל-1983, זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת, במקום השלישי במחלקת מט עזר והיה שותף לבעיה הזוכה במקום הראשון במחלקת בעיות אגדתיות.

באליפות הבאה (1988-1984) שוב זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת. בתקופה זו כבר הכירו רבים באורי אבנר כאחד מטובי המחברים בעולם, אולם כללי הענקת התארים של איגוד הקומפוזיציה העולמי דרשו לא רק איכות כי אם גם כמות. אורי נאלץ להמתין שנים רבות עד שהוכתר רשמית לרב-אמן בחיבור בעיות שחמט בשנת 2009 – הישראלי הראשון והיחיד עד כה שזכה בתואר הנכבד.

על אף אלפי השעות שהקדיש לחיבור בעיות שחמט, וכל זאת כתחביב לצד מקצועו הרשמי כפסיכולוג, מצא אבנר זמן גם לפעילות ציבורית בתחום השחמט ובעיקר בתחום הקומפוזיציה השחמטית. הוא הוביל את התחום בישראל וריכז אותו במשך שנים רבות. בהשראתו זכו הפרובלמאים הישראלים להישגים אדירים הן בחיבור בעיות והן בפתרונן. נציין רק כדרך אגב עשרות כנסים ומפגשים מקומיים וכן תחרויות לחיבור ופתרון בעיות שאבנר היה אחראי לארגונן.

בשנת 1983 הוא ארגן את הכנס העולמי לקומפוזיציה שחמטית בעיר בת-ים. מדובר באירוע מורכב הנמשך כשבוע בהשתתפות למעלה ממאה שחמטאים ומחברי בעיות שחמט מכל העולם. בשנות התשעים חזר אבנר על מבצע דומה פעמיים, בתל אביב 1996 ובנתניה 1999. יצוין כי הכנס של 1999 היה אמור תחילה להיערך במדינה אחרת שביטלה אותו ברגע האחרון. אורי אבנר השכיל לרתום את ניסיונו המקצועי והארגוני ו"הרים" תוך זמן קצר כנס מוצלח בנתניה.

על כל אלה הוא זכה להערכה רבה בקרב פרובלמאי שחמט בכל העולם וכן בקרב נציגי המדינות השונות באיגוד העולמי, והדבר התבטא בבחירתו בשנת 2006 לתפקיד הרם של נשיא איגוד הקומפוזיציה העולמי. אורי שימש ארבע שנים נשיא בפועל, ולאחר מכן הפך לנשיא כבוד של הארגון. במסגרת תפקידו נפגש לעתים קרובות עם בכירי פיד"ה, והצליח להשיג את המטרה שהציב לעצמו – ארגון לקומפוזיציה שחמטית הנתמך על ידי פיד"ה אך זוכה לאוטונומיה ומנהל את ענייני הקומפוזיציה על פי שיקולים מקצועיים.

גם בישראל דאג אבנר להקים, שנים רבות עוד קודם לכן, איגוד עצמאי לקומפוזיציה שחמטית אשר זכה לתמיכה מתמדת מצד איגוד השחמט, שאפשרה לשגר מדי שנה נבחרת חזקה לאליפות העולם בפתרון בעיות שחמט.

כמה מילים בנימה אישית. אף שכבר שיחקתי מולו בליגה הלאומית בשחמט, היכרותי האישית עם אורי אבנר החלה בשנת 1990 כאשר הצטיינתי באליפות ישראל בפתרון בעיות שחמט (עוד אירוע שהוא היה דואג לארגן בקפידה, שנה אחר שנה) ונבחרתי לייצג את ישראל באליפות העולם בספרד. אורי אבנר עמד בראש המשלחת. הוא דאג במסירות מדי שנה לגייס את התקציבים הנדרשים לנסיעה, לארגן את הנבחרת ולוודא שתופיע בהרכב החזק ביותר האפשרי. אורי היה בעצמו פותר בעיות מעולה שהצטיין בשורות נבחרת ישראל בכנסים של 1977 ו- 1978.

עליי לציין שאורי לא היה מחמיץ אף כנס עולמי רשמי לקומפוזיציה שחמטית. במסגרת כנסים אלה ייצג את ישראל באסיפה הכללית, הקדיש מזמנו לפעילות בוועדות המקצועיות שבהן נחשב לבר-סמכא, ועדיין מצא זמן לחבר במהלך הכנס בעיות חדשות שחלקן גם זכו בפרסים.

היה זה בזכותו שבין השנים 1990 ל-2005 כמעט ולא החמצתי אף אליפות עולם בפתרון בעיות שחמט. ב-1993 כבר השיגה הנבחרת מקום שלישי, אך ההצלחות הגדולות היו עדיין לפנינו. בין 1996 ל-1998 זכתה נבחרתנו במקום הראשון שלוש פעמים ברציפות ללא עוררין, ובשנים 2001 ו- 2004 הוספנו עוד שני תארים. באליפויות האישיות של אותן שנים הוכתרו חבריי לנבחרת עפר קומאי ונעם אלקס לאלופי העולם, בעוד אני הסתפקתי (שלוש פעמים) במקום השלישי.

במסגרת אירועים אלה התוודעתי גם לתחום חיבור הבעיות. אורי היה מציג בפניי מדי פעם כמה מהבעיות החדשות שלו תוך כדי תהליך החיבור, ואף הזמין אותי לשתף פעולה בחיבור. כך נחשפתי לסוד ההצלחה שלו כמחבר בעיות, שהיה חתירה בלתי נלאית לשלמות איכותית. אורי היה מוכן להקדיש ימים כלילות כדי למצוא את הדרך הראויה ביותר לממש את הרעיונות שלו, ותמיד דרש מעצמו את הטוב ביותר. מדי פעם התמרמר על שופט זה או אחר שלא ירד לעומקה של בעיה שהושקעו בה עשרות ואף מאות שעות ודירג אותה נמוך מדי לטעמו. עם זאת, בעיותיו חוברו לא על מנת להשיג פרסים ותארים, כי אם למען אמנות השחמט הטהורה.

עוד על בעיות השחמט של אורי אבנר בכתבה נפרדת שתתפרסם בהמשך

מעניין כי למרות עיסוקו האינטנסיבי בתחום הבעיה השחמטית, עדיין שמר אבנר על קשר עם המשחק על הלוח והיה מבקר לעתים תדירות בתחרויות שחמט ועוקב אחרי המשחקים.

בשנת 1995 מוניתי לעורך משותף של ירחון "שחמט", ביטאונו הרשמי של איגוד השחמט בעידן הטרום-אינטרנטי, יחד עם אורי אבנר. העבודה המשותפת הייתה פורייה ומהנה. אורי היה בעל ניסיון רב בתחום הדפוס, היות שעוד קודם לכן היה מוציא לאור בהתנדבות אחת לכמה חודשים עלון של איגוד הקומפוזיציה השחמטית בשם "וריאנטים". שנה קודם לכן הוא פנה אליי לסייע לו בהכנה ובעריכה של קובץ של 86 מבעיות השחמט שלו, שיצא לאור בשנת 1994 תחת הכותרת "ריסון סוללות מארב ועוד רעיונות".

יש לציין עוד שני פרסומים חשובים שלאבנר היה חלק נכבד בהם: הספר "אמנות הקומפוזיציה השחמטית בישראל" (1983) שאותו ערך בצוותא עם יואל אלוני, והקובץ "נאה מסיים" (1996) – מיטב האטיוד השחמטי בישראל – שאבנר יזם את הפקתו בשיתוף פעולה עם המו"ל האוסטרי פרידריך חלובנה.

אבנר המשיך לשמש עורך ביטאון השחמט עוד שנים רבות. במסגרת זו שיתף פעולה גם עם אמציה אבני ואליק גרשון, והוא היה למעשה העורך האחרון של בטאון השחמט בגרסתו הכתובה, בטרם החליטה הנהלת איגוד השחמט ברוח התקופה לעבור לביטאון מקוון.

בשנים האחרונות שמר אבנר על קשר עם איגוד השחמט וארגן מספר אירועי הוקרה לשחמטאים ותיקים, שחלקם כבר אינם בין החיים וחלקם עדיין עמנו. בטוחני כי איגוד השחמט ימצא את הדרך להנציח את זכרו באירוע ראוי.

הפרויקט שאורי אבנר שקד עליו בשנותיו האחרונות היה הפקת ספר שיסכם את פעילותו רבת השנים כמחבר בעיות ויכלול את אוסף בעיותיו הטובות ביותר. לצערנו, מחלתו הכריעה את גופו בטרם עלה בידו להשלים את הפרויקט ולהוציא את הספר לאור. אסיים מאמר זה בהבעת תקווה שתימצא הדרך להעניק למחבר הדגול את הכבוד הראוי ולפרסם במהרה את אוסף בעיותיו הנבחרות.

צפו בהרצאה של אורי אבנר ז"ל (בשפה האנגלית) בכנס מחברי בעיות שחמט בסלובקיה, אוגוסט 2013